ברטנורא על משנה זבחים ז׳:ג׳

3 וְכֻלָּן אֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסְלוּ, מְלִיקָתָן מְטַהֲרְתָּן מִידֵי נְבֵלָה, וְאֵין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה כְּדִין נִבְלַת עוֹף טָהוֹר שֶׁהָאוֹכְלָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בָּהּ כְּגוֹן שֶׁתְּחָבָהּ לוֹ חֲבֵרוֹ בְּבֵית הַבְּלִיעָה נִטְמָא טֻמְאָה חֲמוּרָה לְטַמֵּא בְגָדִים שֶׁעָלָיו, אֲבָל אֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְלִיקָתָן מַתִּירָתָן בַּאֲכִילָה מִפְּנֵי הַפְּסוּל שֶׁאֵרַע בָּהֶן, מִכָּל מָקוֹם מְטַהֲרָתָן וּמוֹצִיאָתָן מִידֵי נְבֵלָה:

4 וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. הַנֶּהֱנֶה מֵהֶן בְּשָׁוֶה פְרוּטָה מֵבִיא קָרְבַּן מְעִילָה כְּדִין כָּל נֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ. וַאֲפִלּוּ חַטָּאת, הוֹאִיל וְנִפְסְלָה וְלֹא הָיָה בָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, לֹא יָצְאָה מִידֵי מְעִילָה:

5 חוּץ מֵחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת. דִּכְשֵׁרָה הִיא וְיֵשׁ בָּהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, וְשׁוּב אֵין בָּהּ מְעִילָה אֲפִלּוּ לְזָר: